100% כותנה ואטופיק דרמטיטיס- כל מה שצריך לדעת !!

האם שימוש בכותנה עוזר בטיפול באטופיק דרמטיטיס

מהי כותנה?

כותנה היא הסיב הרך סביב זרע צמח הכותנה , אשר משמש מקור ליצור בדים ובגדים כבר מתקופות קדומות .

הכותנה שימשה בעבר בעיקר ליצור בגדים קלים ואווריריים באזורים החמים. בעבר שימשה כחומר גלם עיקרי בתעשיית הטקסטיל בשל הזמינות ומחירו . כיום בגדים שהם 100% כותנה יסומנו  עם תווית של תו תקן GOTS תו תקן זה ניתן למוצרים אשר עשויים מכותנה אורגנית שלא עברה תהליך של הספגת חימיקלים בשלב הגידול ובשלב הייצור.

הכותנה ומוצרי הטקסטיל האחרים עוברים תהליך בשם "אשפרה" בתהליך זה מוספגים כימיקלים שונים לצרכי הייצור והשימור. הכותנה כיום מוספגת בין השאר ב"לטקס" על מנת שלא יהיה צורך בגיהוץ. לטקס הוא אלרגן ספציפי לאטופיק דרמטיטיס. הגורמים המגרים העיקריים הם הכימיקלים המוספגים בתהליך הייצור "אשפרה" ולא הסיב עצמו.

האם יש כימיקלים ביצור הבד והבגד?

גידול הכותנה בעידן המודרני דורש דישון רב ומגוון מדבירי מזיקים מלאכותיים. כדי להתאים את הביגוד לחיים המהירים והמודרניים, לצרכים תעשייתיים וכלכליים וכדי  להוזיל עלויות החלו להוסיף ליצור הטכסטיל חומרים וכימיקלים שונים. כך נוספים לבגד אותו אנו לובשים ,מעבר לחומר הגלם המכיל חומרי ריסוס והדברה ,רכיבים כימיים וסינטטיים רבים.לא ניתן למנות את כולם, אולם נזכיר את העיקריים : לטקס, פיגמנטים של צבע  כימיקלים שאריתיים מתהליך הגידול והייצור, מעכבי בעירה, חומרים השומרים על חוזק הסיב, חומרים לגמישות הבד (כותנה מלאה ללא תוספים מתקמטת  ודורשת גיהוץ), חומרים נגד עובש ועוד… מומלץ להיזכר בריחו של הבגד החדש שקניתם.

חומרים אלו נשארים על הבגדים ועוברים לעור. במקרים בהם מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס , אלרגיות ואסטמה אלרגית מדובר באלרגן המגרה את העור 24/7 .

איזו השפעה יש לחומרים אלו על העור?

במסגרת בדיקת מעבדת טקסטיל , שנערכו על ידי ארגון גרינפיס העולמי .נבדקו 82 פריטים 12 חברות מובילות שונות, נמצאו רמות כימיקלים גבוהות וחומרים רעילים בבגדי ילדים.

כימיקלים ורעלנים מהבד  משתחררים ב "סביבה מימית " = מעל 50% לחות. כלומר משתחררים לגוף כתוצאה מה "סביבה" שבין הגוף לבגד (מגע ,חום, זיעה) וכמובן משתחררים במכונת הכביסה. מערכת העצבים ומערכת החיסון של תינוקות וילדים  הן מערכות צעירות בתהליך התפתחות  ומפגש עם חומרים זרים, רעילים ומעוררי אלרגיה בשילוב של רמת חיכוך גבוהה של הבד בעור, יוצרים פגיעה  ב " מעטפת החומציות " המגנה על העור .ברמת החומציות של שכבת העור החיצונית וגורמים נזק רב.

אני קונה רק 100% כותנה, אני צריך לדאוג?

התוויות על הבגדים לפעמים מטעות. גם אם קניתם בגד  עם תווית של 100% כותנה יש  סיכוי טוב שהיא מכילה גם סיבי פוליאסטר למשל. בישראל  אין הקפדה על סימון תכולת הבדים.
"אנחנו מגלים לעתים קרובות, כי על תוויות רבות הכיתוב כלל אינו נכון, והוא נמצא שם רק כדי לצאת ידי חובה"  מסבירה מרים הר-לב, שהיא מהנדסת ראשית לטקסטיל במכון התקנים במענה לשאלת מחקר. והמשמעות-  בתהליך יצור הטכסטיל  – החל מתהליך גידול ויצור הסיב ועד עיבוד ותפירת המוצר הסופי ואפילו בהליך השינוע שלו לחנויות מעורבים אלפי חומרים סינטטיים,כימיקלים ועוד .

כיום לא קיים היום בשוק המסחרי ביגוד או כל מוצר טקסטיל אחר שהנו 100% כותנה !! לקריאה מאמר בנושא "בגדים תוויות לפעמים משקרות"

ובכל זאת, איך נדע?

רק מוצר עם תו תקן GOTS , יכול לתת בטחון מלא כי התווית מהימנה.
בעקבות המודעות ההולכת וגוברת בעולם קיים היום תו תקן   oeko-tex.
זהו תו תקן בינלאומי לטקסטיל על סוגיו השונים, המאשר כי כל שלב החל מיצור חומרי הגלם ועד למוצר הסופי הוא בפיקוח מלא ומאשר כי אין מעורבות של מזיקים, מקורות פוטנציאלים של חומרים בעיתיים מכל סוג שהוא לעור…

כולם ממליצים על 100% כותנה, לאטופיק דרמטיטיס,  למה לא?

ההמלצה הנפוצה  לבגד וטכסטיל  של 100% כותנה , היא המלצה המעודכנת משנות ה 70.  אז לא יוצרו בדים אחרים  וזה היה הבד הזמין שהורגלנו להכיר ולהשתמש .היום אנחנו יודעים כי אין בנמצא מוצרים כאלו, אלא נושאי תווי תקן בלבד. מה שעוד אנחנו יודעים  כי בד הכותנה הוא בד סופג וכאשר הוא בא במגע עם עור אטופי, הוא סופג לתוכו את הלחות מהעור, את התכשיר שמרחנו על העור , ואז נוצר בין העור לבד "אפקט חממה": אין פינוי חום וזיעה ואלו, בשילוב עם בד הכותנה הספוג מגבירים את הגירוי של האטופיק דרמטיטיס ואת החיכוך בעור.

למתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ סיב ויסקוזה או במבוק שלא עברו תהליך אשפרה

חשוב לנדף חום וזיעה מהעור

אז מה נלביש לילד?

חשוב להלביש בגדים נטולי חומרים מגרים או אלרגנים פוטנציאליים, נטולי תפרים או תוויות, שיאפשרו לעור תנאים מיטביים לשמור על מאזן חום/לחות ויהיו רכים ונעימים למגע.  בארה"ב, בניו זילנד בגרמניה, ובאנגליה (שבה הוא מוכר ורשום בסל התרופות) הביגוד המוגדר לאטופיק דרמטיטיס ולבעיות עור רגיש, הוא  ביגוד  רפואי מסיב ויסקוזה – שהוא סיב טבעי לחלוטין המיוצר מתאית של עץ ומשמש  שכבת בסיס מגנה ושומרת. באנגליה הוא מוכר בסל התרופות כ "אביזר רפואי" ומיועד לשימוש כשכבת בסיס עבור המתמודדים עם מחלות עור כרוניות ואלרגיות.

העור האטופי  סובל מפגם ביצור שכבת השומן החיצונית  מה שגורם לו להיות חדיר ורגיש עד מאוד למעוררי גירוי חיצוניים. חלק ממקורות הגירוי הזמינים ביותר והקרובים למגע עם העור הם כאמור אלו המצויים בביגוד המכיל כימיקלים ,רעלנים וחומרים מזיקים שונים מכל תהליכי הגידול ,העיבוד והיצור. שימוש בבגד תחבושת רפואי,המיוצר מסיב ויסקוזה טבעית נטול אלרגנים משמש כשכבת בסיס מגנה ללא תגובות של גירוי, הזעה וחיכוך.

אז מה ההמלצות?

עבור המתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ואלרגיות חשוב להבין את מנגנון המחלה ולפעול כנגד הגורמים המגרים. בדרך זו ניתן יהיה לשפר משמעותית את איכות החיים ולהאריך את הזמן בין התפרצויות. שימוש בסבון חומצי 3.5 PH ומריחת קרם לחות בנדיבות במשולב עם בגד תחבושת  skinnies  ייצרו מעטפת המגנה על העור מפני חדירת אלרגנים .

הלבשת בגד תחבושת רפואי כשכבת בסיס מגנה על העור, מאפשרת לטפל בעור ולהגן עליו מפני הגורמים המגרים בסביבה.  שימוש בבגד תחבושת נטול אלרגנים , מפנה חום וזיעה שאינו מייצר חיכוך בעור כשכבת בסיס.הבגד  משמש כ"מחסום עורי" Second skin וממלא את תפקידי העור הבריא . מאוד נעים על העור ולא נראה חולה. מעצים את שמירה לחות העור, מספק הגנה מפני נידוף מוגבר של נוזלים,  מייצר ספיגה מלאה של התכשירים שמרחנו על העור וחוצץ המנטרל מעוררי גירוי מהסביבה.

אנחנו כאן כדי לעזור לכם. מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ חינם!

המידע והתכנים באתר נועדו להרחיב את דעת הקורא ,אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד

שתפו פוסט:

לכתבות נוספות:

הנה בא האביב איך זה משפיע על העור שלנו

הנה בא אביב: איך זה משפיע על העור שלנו?

תקופת האביב מביאה עימה פריחה ומזג אוויר נעים, אבל גם לא מעט תופעות פחות רצויות כמו עליה בלחות, עקיצות ואלרגיות. המעבר לאביב קשה אפילו יותר למי שסובל מאטופיק דרמטיטיס. לכן אספנו בעבורכם מספר עצות זהב להתמודדות עם האביב בעזרתן תוכלו לעבור את התקופה הזו בשלום.

לקריאת הכתבה >